“Two kinds of gratitude: The sudden kind we feel  for what we take; the larger kind we feel for what we give.” — Edwin Arlington Robinson

רבות נכתב על נושא חשיבות הכרת הטוב והוקרת תודה על מה שנוכח וקיים בחיינו. אם זאת, ראיתי לנכון לשתף אתכם בחשיבות התרגול העצמי היומיומי ולהדגיש את  מידת השפעתו על איכות חשיבתנו והרגשתינו.

תירגול הכרת תודה חשוב ברמה יום יומית, אך מטבעם של החיים העמוסים  שאנו חווים, פעמים רבות תרגול זה נדחה ולא מקבל את תשומת הלב הראויה לו. בתהליך האימון , השימוש בטכניקות תרגול הכרת תודה מעורר חשיבה חיובית ומחזק את האמונה העצמית המאפשרת לפרוץ מעבר לגבולות שהצבנו לעצמנו.  אותם גבולות וירטואליים ששורטטו במוחינו נוטים לפעמים לצמצם אותנו ממקומות של פחד, אמונות מגבילות ודפוסי חשיבה מקבעים.

אחת המשימות שקיבלתי על עצמי לבצע ברמה היומיומית היא  לחזור לתרגול הכרת הטוב שבחיי והוקרת תודה על כל אשר קיים בעולמי.כל מה שצריך זה 3 דקות ביום לפני השינה..מומלץ ביותר לנהל זאת במחברת קטנה.  אני מברכת  את עצמי על 5 דברים טובים שקרו לי ביום זה. מחמיאה לעצמי על שלא התעצלתי וקמתי מוקדם לספורט, שהייתי אמא מגניבה ורגועה עם הילדים אחה”צ, שהשלמתי משימה חשובה בעבודה, שחייכתי לנהג שרצה לחתוך אותי והצעתי לו לעבור לפניי וכו . חשוב גם להקדיש מחשבה והכרת תודה על הדברים טובים שעשינו במהלך היום למען אנשים אחרים.

באמונתי אין דברים גדולים או קטנים שיש לדרגם על פי סולם חשיבות הנובע מהמקום השיפוטי והביקורתי שלנו הרוצה לדרג מה בעל ערך להכנס לרשימה זו ומה לא. האתגר הגדול עבורי בתור אדם ביקורתי ושיפוטי כלפי עצמו, היא להתבונן במקום הזה ובכל זאת לפרגן לעצמי מחמאות וחיזוקים על כל הדברים המשמחים של היום, במיוחד אילו שהצד השיפוטי שלי היה מגדיר כשטותיים. כמו ילדה קטנה אני עושה לקולות האילו “דווקא” ונהנית מההקנטה.

רובינו נוטים לראות את מה שאין לנו, להתמקד במה שחסר, מה שמונע מאיתנו להרגיש שביעות רצון  וסיפוק מחיינו.

כשנתאמן ברמה יומית, נוכל ליצור גישה של הכרת הטוב שתגרום להאיר את מצב רוחינו ואת התנהלותינו היומית.  מכיווון שגישה זו מאפשרת לנו למקד את תשומת הלב שלנו במה שאנחנו מעריכים במקום בכל הדברים שאנחנו רוצים לשנות בחיינו.

אתם מוזמנים לנסות ולהצטרף לתרגול זה ולשתף.