“הכול זורם. אי-אפשר להכנס לאותו הנהר פעמיים. זה לא יהיה אותו הנהר ולא אותו האדם”. (על פי הרקליטוס)
“חזרתי לאותה הנקודה ממנה התחלתי” ופניו מביעות ייאוש ואכזבה ואני עוצרת רגע ושואלת: האמנם?
פעמים רבות במהלך תהליכי ליווי אנשים בדרכם למציאת מקום עבודה ייעודי ואתגר חדש אנו מגיעים לשלבים בהם העשייה המואמצת אינה תמיד נושאת פרי. תהליכים שנראו מבטיחים מול ארגון זה או אחר, מסתיימים בתשובה שלילית כשאין עוד על הפרק משרות פוטנצאיליות חדשות.
תהליך החיפוש אחר האתגר הבא גם כשהוא מנוסח ובהיר לנו ואנו ממוקדים במה שאנו שואפים להשיג, מתאפיין לא פעם באתגרים רבים שעלינו לצלוח.
תקופה זו מתאפיינת בחוסר וודאות לגבי זמן התהליך ומידת הצלחתו, תקופה של עליות ומורדות, נסיונות שלא צלחו וגם אילו שצלחו אך מסיבות שונות בחרנו לוותר עליהם ולהמשיך הלאה.
בראייתי ההוליסטית, אנו נעים כל יום מחדש קדימה ואין אנו לעולם חוזרים לאותה הנקודה בה היינו, היות וכל הזמן אנו בתנועה ומשתנים הודות לה. פעמים רבות איננו עדים לתנועה זו ומפרשים אותה כתקיעות או “חזרה אחורה”, בעוד שאין זה נכון כלל וכלל.
אנשים חשים כך ממקום של תסכול, עייפות וקושי מהכלת התהליך של החיפוש. הכלת התהליך הוא אחד האתגרים הגדולים מכל. לשם כך אנו זקוקים לאמן את יכולות הסבלנות והסובלנות לעצמנו ולאחר, לאתגר מחדש את כוח ההתמדה והנחישות שלנו להשגת המטרה ולא פחות חשוב גם קורטוב של חמלה, קלילות ואהבה עצמית. המקום שמסוגל לעיתים לעצור, להרפות בימים קשים, המקום שקשוב לעצמנו ומאפשר (באם רק ניתן לו ונקשיב לו) להיטען מחדש ולחזור בכוחות מחודשים למלאכת העשייה הייעודית הזו.
אני מציעה להסתכל על תקופה זו מעוד זווית ראייה. באמונתי ומנסיוני בעבודה עם אנשים, מתוך הקשיים וההתמודדויות המגוונות צצות תובנות חדשות וקפיצות משמעותיות בצמיחתנו האישית והמקצועית. זוהי תקופה הטומנת בחובה הזדמנות אדירה להכרות מחודשת עם עצמנו, למסע המחבר אותנו מחדש עם היכולות והכישורים שלנו, עם החוזקות והתשוקות, עם הנקודות שאנו מחליטים לקחת על עצמנו לשיפור ולמידה. הזדמנות למיקוד וניתוח מה אכן מדוייק ונכון לנו ואיך אנו בונים את התוכנית להוצאת המאוויים השונים ולתרגמם לשפת העשייה בפועל.
כלי מומלץ לשימוש יומיומי– מחברת מעקב בה באופן קבוע מסמנים כל יום 5 דברים מרכזיים שעשינו למען קידום עצמנו בתהליך. זוהי מראה מצויינת ומעצימה בימים אפרוריים בהם נראה שאין כל התקדמות ואופק. עצם העשייה מחזקת אותנו ומאפשרת לנו בתיעוד לראות את עשייתנו היומיומית ולהוקיר את עצמנו ואת הדרך.