בפגישות ליווי ואימון מנהלים אני בין היתר מתמקדת בנושא שיפור ממשקי העבודה ואופי התקשורת עם קולגות קיימות אל מול האתגר למיסוד תקשורת בינ-אישית גבוהה ושת”פ עם מנהלים חדשים בארגון.
במקרים רבים, בשלב כניסתם של מנהלים חדשים לתוך ארגון, בתהליך התאקלמותם למסגרת ארגונית חדשה,עלולים להיווצר מצבי אי נעימות ואי הבנה,הקורים מתוך אי הכרת דרכי ההתנהלות והתקשורת הפנים ארגונית.
יש מקרים בהם התנהלות המנהל/ת החדש/ה עשוייה להתפרש אצל המנהל/ת הוותיק/ה בארגון כ”הנחתה” של הרגע האחרון ללא תיאום ובדיקה מוקדמת. לעיתים התנהגות זו עשוייה להתפרש כעקיפת סמכות המעוררת כעס ואנטגוניזם. בפגישות אילו אני מציעה לאנשים שאני מלווה קודם כל לעצור רגע ולנסות להכנס “לנעליו” של המנהל החדש. להבין את הקושי הקיים בכניסה לארגון חדש בשלב שנדרשת תקופה של למידה והכרות עם תחום הפעילות של החברה, התאקלמות בתפקיד עצמו וכמובן להכיר ולהבין את המארג האנושי המיוחד לכל ארגון וארגון.
מרגע שתשומת הלב מועברת אל צורכי וקשיי המנהל/ת החדש /ה אפשר להתחיל לבחון עוד דרכים לניתוח הארוע, ממקום המנסה להתחבר לתחושות ולמניעים של המנהל החדש דרך פריזמה של כבוד, אמפטיה ומתן קרדיט שמה שנעשה בוצע בתום לב ומאי ידיעת הכללים הלא כתובים של התקשורת הפנים ארגונית שעדיין אינה מוכרת וידועה למנהל החדש.
במקרים רבים ברגע זה שאנו עוצרים את המנגנון האוטומטי שלנו ומנטרלים את השיפוט, הביקורת והכעס שנבע מפגיעה ישירה באגו ניתן להמיר רגשות ומחשבות אילו, במחשבה על מתן עזרה למנהל החדש, מינוף לתחילת קשר של שיתוף פעולה פורה שייבנה על בסיס של תיאום ציפיות הדדי ,קשר המושתת על ערכי כבוד, הקשבה, הידברות נעימה, פרגון והערכה. מחשבות אילו גם מחברות רגשית למקום מעצים של נתינת עזרה לאחר, תרומה וסיוע, עשייה שמאפשרת את התרחבות הלב ונותנת לנו את התחושות הנפלאות של סיפוק והרגשת ערך.
אחתום בציטוט של הרמב”ן מתוך ספרו של חיים שפירא ,”קהלת”. משפט מקסים שהתחבר לי בצורה נפלאה עם נושא זה:
” תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם.”
