אני שמה לב יותר ויותר לצורך שלי ושל רבים מאתנו, להגדיר מצבים ולתת כותרות לסיטואציות ואירועים שונים שאנו חווים. קיים אצלנו הצורך לקטלג מה טוב לנו ומה לא, איזה אירוע יצר חוויה רגשית מוצלחת ומקבל כותרת של אירוע מוצלח, ואיזה אירוע אחר מוגדר כרע, מיותר, מאכזב, ועוד מגוון של סיסמאות לא חיוביות. אם זה מפגש  עם חברים, דיאלוג עם בן /בת זוג, פגישה עם הבוס או קולגה לעבודה, אנו נוטים לסכם את החוויה ולצמצמה לכותרת הצובעת את כל המפגש / האירוע /החוויה שחווינו.

הנטייה לסכם את מגוון החוויות בכותרת קשיחה יוצרת דפוס של צמצום החוויה שבמקרים רבים היו בה הרבה משתנים והרבה מרכיבים, חלקם מיטיבים וחלקם לא, אך ייתכן  שניתן גם ללמוד מסיטואציות  מורכבות ומאתגרות ולהפיק תובנות חשובות היכולות לקדם ולהיטיב עמנו, גם אם בזמן הווה אנו לא רואים את הפוטנציאל לתרחיש זה.

בכדי שנוכל לשנות את אופן ההתייחסות ,הפרשנות והשיפוט האוטומטים שלנו לאירועים שאנו חווים ברמה יומיומית, נדרש מאתנו לתרגל  את הרחבת נקודת המבט שלנו. אם נעשה זאת נראה שניתן  להתבונן ולחוות את האירועים השונים בחיינו בכל מיני דרכים, ולכל אירוע יכולות להיות מספר זוויות הסתכלות שונות.

כמה טיפים להרחבת נקודת המבט :

• Looking at the big picture – להסתכל על התמונה הכללית -בכדי להרחיב את הפרספקטיבה, חשוב לקחת צעד אחורה של התודעה בכדי לראות את התמונה הגדולה. אנו סובלים מקוצר ראייה, לא מודעים לכך ומתקשים להתייחס, ולהכיל סיטואציות שונות בהקשרים רחבים יותר. ההרחבה לתמונה גדולה יותר מאפשרת לנו מרחב של הסתכלות על המצב ממרחק, ממקום רגוע יותר המאפשר לשקול עוד דרכי הסתכלות על אותה סיטואציה / אירוע.

 

• ZOOM OUT– הנטייה שלנו לרוב הינה לפעול ממקום של חשש ,פחד ותסכול בהתמודדות עם סיטואציות קשות ומאתגרות בעוד שבאם היינו עוצרים ועושים ZOOM OUT, היינו יכולים לראות את אותה סיטואציה עצמה בפרספקטיבות אחרות ולהרגיש פחות מאוימים, אם בכלל. מרגע שהוצאנו את עצמנו מהסיטואציה עצמה ואנו משקיפים עליה מבחוץ אנו גם יכולים למתן את הרגשות שלנו ולחשוב ממקום שקול ורגוע על אופציות שונות לפתרון. ההצעה לקחת צעד אחורה ולהתבונן על אותו אירוע ממרחק, מאפשרת לנו גם לעבד את מה שקרה, לעשות רפלקציה ולנסות להתבונן על שאירע מנקודת מבט ניטראלית ושקולה יותר .

 

• זיהוי הרגשות הנלווים לאירוע – הנחה היסוד הינה שכל רגש הוא מצב תודעה- רוגע, חוסר שקט ,נינוחות ,סקרנות אדישות ,התרגשות, פחד ועוד. אנו מוזמנים לעצור ולשאול את עצמנו  מה קורה עכשיו ? מה אני מרגיש ? למה אני שם לב ? מרגע שזיהינו את הרגש או קשת הרגשות שאנו חווים , החלק המזהה אינו רגש אלא מחשבה, והיא זו המאפשרת  לנו לעשות הפרדה פנימית בין החלק המתבונן – ZOOM OUT לבין הרגש עצמו.  עצם הזיהוי וההפרדה הזו מאפשרים ירידה משמעותית במצוקה הרגשית ויכולת להתבונן במה שקורה לנו ממרחק מסוים, מבלי להזדהות ולצבוע את כל החוויה בכותרת מסוימת, קשיחה וחד ממדית.

“איננו רואים דברים כפי שהם אלא כפי שאנו “- אנס נין

“We don’t see things as they are, we see them as we are.”
― Anaïs Nin