סולם הערכים
הערך- אושר ועושר מקצועי .
אני רוצה לשתף אתכם בספר שעורר בי השראה ומתחבר לתהליך האימוני הבא לחבר את האנשים בשלבים המוקדמים של התהליך לסולם הערכים שלהם. חיבור לסולם ערכים מאפשר להגדיר את הדברים שהכי חשובים לנו בחיים האישיים והמקצועיים, ולמצוא את הנתיב לאושר ולעושר המקצועי שלנו.
אחרי עשור של הוראת ספרות בבית ספר תיכון במיאמי, גילה המורה דיוויד מנשה בגיל 35 שהוא חולה בסרטן סופני וכי נותרו לו על פי הערכת הרופאים רק עוד חודשים ספורים לחיות.
אל מול המשבר האדיר והידיעה שהוא הולך למות, דיוויד הרגיש מחויב לייעוד שלו ולכן המשיך ללמד עד הרגע האחרון שמצבו הבריאותי איפשר לו. לאחר שלא הצליח ללמד יותר, הוא החליט לצאת במסע לאורכה ולרוחבה של ארצות הברית, על מנת לפגוש את תלמידי העבר שלו ולהתעניין בחייהם כבוגרים. ההוראה והתלמידים העניקו לדיוויד, גם כשהיה חולה, תחושת מטרה וערך לחייו, והוא היה עטוף בתמיכה ובאהבה גדולה. תלמידיו הכניסו אותו לביתם, אירחו אותו, וסיפרו לו על חייהם מאז התיכון, עד כמה הושפעו עמוקות מהדברים שלמדו ממנו. לאחר מאבק קשה של 6 שנים ולקראת מותו כתב דיוויד מנשה ספר אוטוביוגרפי בעזרת תלמידיו, שדאגו גם להוציא את הספר לאור.
דיוויד העניק לתלמידיו סולם של ערכים על פיו- במקום בו הם נאבקו להבין מה הם רוצים לעשות בחייהם, הם יכלו למפות ולהבין מהם הערכים המרכזיים המזוהים עם אישיותם ורצונותיהם ועל פיהם לנווט את מסלול חייהם מגיל צעיר.
“ביום שנעשיתי מורה, מצאתי את ייעודי: עבודה שבצדה סיפוק, גאווה ומטרה. בתמורה ניצלתי כל הזדמנות כדי לעורר בתלמידי תשוקה ללכת אחרי החלום שלהם, גם אם הוא לא יוביל אותם אל העושר. בתור המורה שלהם רציתי שיאהבו את מה שהם עושים, ולא רק שירוויחו יפה. מאחר שרוב האנשים רוצים להיות עשירים כדי להיות מאושרים, חשבתי שכסף הוא מעין מתווך.
למה לקוות שכסף יביא אושר לילדים שלי כשייתכן מאוד שדווקא האושר שלהם יביא להם כסף?”
” רציתי שהתלמידים שלי יבינו שאף שכסף הוא דבר חשוב,אנחנו לא חייבים לוותר על החלום שלנו כדי להשיג אותו. עודדתי אותם לחפש קריירה שתשלם להם ובה בעת תמלא אותם”.
הרבה פעמים במהלך התרגיל בנושא העושר דיוויד הקריא להם ציטוט מתוך הספר וולדן של הנרי דייוד תורו – (הנרי דייוויד תורו היה סופר ופילוסוף אמריקאי, ידוע בעיקר בסירובו לשלם מס למדינה, בהברחת עבדים, ובספרו המפורסם וולדן שנכתב ב-4185).
“לא הייתי רוצה בשום פנים ואופן שמישהו ינהג דווקא כמוני. שכן מלבד האפשרות שקודם שיסתגל לכך, עלול אני למצוא אורח חיים חדש. הריני רוצה,שירבו בעולם בני אדם השונים זה מזה ככל האפשר. אבל הייתי עומד על כך,שכל אחד יקפיד מאד לבחור אורח חיים משלו ולא ייקבל את אורח החיים של אביו או אמו או שכנו. יהי נא הצעיר בנאי או נוטע או ספן ובלבד שלא תמנע ממנו האפשרות לעשות מה לדבריו הוא רוצה לעשות. כל חוכמתינו אינה אלא על פי נקודה מתמטית אחת, ככוכב הקרוב שהמלח או העבד הפליט משווה לנגד עיניו תמיד. אבל די בה שתנחנו בכל חיינו ואורך ימינו. ייתכן כי לא נגיע אל החוף הנכסף בתוך הזמן המחושב אך שמור נשמור את נתיבנו נכון”.