אסרטיביות היא אחת התכונות המוערצות והמוערכות שכל אחד מאתנו היה רוצה לסגל.
רבים חושבים שאסרטיביות היא תכונה מולדת, שלא ניתן ללמוד אותה. האמת שאין זה נכון.
ניתן ללמוד כיצד להתנהל בצורה אסרטיבית, וכיצד לסגל התנהגות אסרטיבית לאורך זמן.

מהי אסרטיביות?

אסרטיביות הנה גישה קוגניטיבית התנהגותית שפותחה בארצות הברית בשנות השישים. הגישה גורסת שניתן ללמוד ולשפר מיומנויות בתקשורת בין אישית כך שיביאו לחיזוק הדימוי העצמי מחד ולהישגים חברתיים למשתמש בה מאידך. אסרטיביות הנה כלי ל”הגנה עצמית מילולית” המאפשרת להשתמש בה להפגין דעתנות מבלי לוותר על זכויותינו מחד (להיות “פסיבי” וותרן) ומבלי להיות תוקפן (או “אגרסיבי”) מאידך.

לאסרטיביות ישנם ארבעה מרכיבים: קידום אינטרסיים אישיים,”עמידה על שלנו” , בטוי אישי וכן של רגשות ומימוש זכויות אישיות.

בהתנהגות אסרטיבית אנחנו “עומדים על שלנו” בצורה המכבדת את כל המעורבים. המנהל האסרטיבי מגיע עם בטחון עצמי גבוה המאפשר לו לנהל תקשורת פתוחה וישירה ולהתייחס למצבים בצורה שקולה ועניינית. הוא נמצא בשליטה עצמית תוך מיקוד במטרה הניצבת בפניו.

מתי אסרטיביות הופכת לאגרסיביות?
מרגע שהמנהל מתחיל לזלזל בזכויות של המנהל/ העובד שמולו ואף לפגוע בהן – הוא כבר מתנהג בצורה אגרסיבית. הפגיעה יכולה להתבטא בהשפלה, אלימות מילולית, צעקות, איומים ועוד. ייתכן שהמנהל האגרסיבי ישיג תוצאות טובות לעצמו בטווח הקצר, אך בטווח הארוך הוא עתיד לסבול מהתנגדויות רבות ולהיעדר שיתוף פעולה.
אגרסיביות נובעת לעיתים מהעדר בטחון עצמי וכאינסטינקט בלתי נשלט. בשונה מניהול אסרטיבי שכפי שכבר צויין מגיע ממקום של ביטחון עצמי ושליטה ובקרה עצמית.

במפגשי האימון עם מנהלים צעירים נחשף הצורך הברור לעשות קודם כל הבחנה בין דפוסי התקשורת לה הם מורגלים המבוססים על ניהול קשיח ,דעתני ואף אגרסיבי לעיתים לבין תקשורת המבוססת  על יסודות  הניהול האסרטיבי, בו הדיעה מועברת באופן מאד ברור ונחרץ מבלי לפגוע בדיעותיו ורגשותיו של האחר. מרגע שהופנם ההבדל המהותי בין השניים ונוצרת מודעות לרשימת היתרונות של הגישה האסרטיבית וניתן להתחיל לעבוד וליישם אותה בחיי היום יום הניהוליים.

האתגר המהותי הינו  הרחבה ושינוי דפוס החשיבה הנפוצה אצל מנהלים על פיה ניהול קשיח ואגרסיבי הינו צורת ניהול  נכונה המשיגה תוצאות מוכחות ורותמת את העובדים לעשייה. יש הרואים בהתנהלות זו כמקור כוח ליצור סמכות וכבוד מצד העובדים כך שיהיו קשובים ונכונים לבצע את  הנדרש מהם. פעמים רבות גם מבלבלים בין סוגי התקשורת ומנהלים רבים נוטים להאמין שהם  פועלים ממקום אסרטיבי, אך בפועל נופלים למלכודת של התנהלות אגרסיבית ואיבוד שליטה עצמית.

הסדק מגיע לרוב כשאותם מנהלים מתחילים לקבל משובים מההנהלה הבכירה על כך שהם פגעו ברגשות ובערך של אנשים אחרים. קשה להם להכיל את הביקורת היות וההתנהלות היתה ממקום שרצה להניע ולקדם תהליכים. אין כל ספק שלא היה פה מניע במזיד לפגוע בעמיתים לעבודה, אלא התנהלות ברוח האמונה שניהול קשיח וחסר פשרות הינו הדרך היעילה להשגת תוצאות. פה מתחילה העבודה האותנטית הפנימית, היות ואף אחד מאיתנו אינו רוצה ליצור פגיעות ועצב אצל האחר וכמובן אינו רוצה להיות נתון לביקורת על כך.

מרגע כשכבר קיימת מודעות והבנת היתרונות הקיימים בתקשורת אסרטיבית ויש גם את הנכונות להרחיב את דפוסי החשיבה ולעבור לדרכי תקשורת אחרת, ניתן להתחיל להנחילה צעד אחר צעד בהידברות ובניהול הקשר עם האחר.

מילת המפתח הינה תקשורת בין אנשים תוך שליטה עצמית על התגובות שלנו. מכאן שהתנהלות אסרטיבית מאפשרת לנו לשפר את מיומנויות התקשורת שלנו וליצור מצבים בהם אנו מתקשרים באופן מיטיב ומכבד את האחר. תקשורת בה אנו משקיעים בהקשבה לצורכי האחר ומנסים למצוא פתרונות אף במצבים קשים של חוסר הסכמה וחילוקי דיעות נוקבים.האתגר הגדול הינו למצוא את דרכי הגישור בין הדעות  הצרכים והרצונות עד למציאת פתרון שיהיה מקובל על כל הצדדים.

כלים ישימים בדרך לתקשורת אסרטיבית ואפקטיבית:

v      חיבור למטרה: מה אני רוצה להשיג בדיון /שיח זה? מהי המטרה הסופית ומהן הדרכים להגיע אליה ?מרגע שאני מחובר למטרה קל  לי יותר להיות נחוש ולקדם אותה.

v      הקשבה כנה לדברי האחר: הקשבה ממקום של הכלה וכבוד לאחר. גם אם הדברים הנאמרים מנוגדים לחלוטין לדיעותי ואני חושב שאין בהם ערך.פעמים רבות אני עשוי לגלות שההקשבה מאפשרת לי קודם כל להתחבר לדרכי החשיבה של האחר ולהבין מאיפה הוא מגיע גם אם אין אני תמים דיעה עימו.

v      להשתמש ” באני ” ולא “באתה”: במקום להגיד למישהו: ” אתה טועה” ניתן להגיד ” אני חושב אחרת”. כך התקשורת הרבה יותר מכבדת וניתן מפה להתחיל דו-שיח.

v      שימת לב לשפת הגוף שלנו: הרבה מהתקשורת הבינאישית עוברת דרך שפת הגוף שלנו.חשוב שנהיה מודעים לה ונתרגל העברת מסרים אסרטיבים בזקיפות קומה ממקום רגוע  תוך שמירת קשר עין עם האחר.

v      תרגול גמישות מחשבתית: היכולת לבחון אופציות חדשות גם אם הן נראות מוזרות בתחילת היציאה מדפוסי השיפוט והביקורת לטובת יצירתיות ושינוי גישה. עשויות לצוץ פה גם הפתעות של רעיונות מיוחדים ויצירתיים שלא חשבנו עליהם וראויים לבחינה והערכה.